הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
בלוגים של חברי לכיתה
תרגומן - בחר שפה
אודות ותודות
אודות משפחתי
אמי בוורלי (וינר) קטן : אמי נולדה ב-12 לאוגוסט 1963. היא נולדה בדבלין שבאירלנד. בילדותי גרתי בדבלין, שבאירלנד, אזור חדש שרובו היה מאוכלס במשפחות קתוליות ואנחנו היינו המשפחות היהודיות הבודדות. היה לנו קשרים מאוד טובים עם שכיננו היינו משחקים בחוץ. היינו משפחה בת 4 נפשות עם סבתא שלי ושתי אחיותיה ובת דודה של אמי, כל השאר היו באנגליה. בימי שבת היינו הולכים לבית הכנסת , שם היינו נפגשים עם כל הקהילה היהודית. בחגים ובחופשות היינו נוסעים למנצ'סטר לבקר את סבא וסבתא שלי מצד אמא. פסח היה מאוד קשה אצלנו כי היה קשה להשיג אוכל כשר לפסח וסבתא שלי ממנצ'סטר הייתה מביאה לנו קופסאות כשרות, עם שוקולד וסוכריות של "עלית". הלכתי לתנועות נוער של יהודים – הייתי מדריכה. למדתי בבית ספר נוצרי, בית ספר פרוטסטנטי (נוצרי לא דתי) ואחר כך עברתי לבית ספר פרטי לבנות ז'-ט'.
העלייה לארץ: הורי בישרו לי ולאחי שאנחנו עולים לישראל. היה קשה לעבור. הייתי בת 13 והייתי צריכה להיפרד מכל החברים מבית הספר מהשכנים וכד' , ולא ידעתי עברית. עלינו על מטוס ללונדון , ומלונדון לישראל. בלילה הראשון ישנו אצל דודתי רות' (אחות של אמי). למחרת נסענו למרכז קליטה ברחובות וקיבלנו דירה קטנה עם שני חדרי שינה. למחרת הלכנו להירשם לבית ספר ולבקר שם. למחרת אותו יום אני ואחי הלכנו לבית הספר.
ההשתקמות בארץ: כשהייתי הולכת לבית הספר הייתי נכנסת לכיתה ויושבת בשיעור בלי להבין שום דבר מהנאמר בכיתה, כי לא ידעתי מילה בעברית. בלימודים בישראל קיבלתי עשרים ובאירלנד קיבלתי מאיות. קיבלתי שיעורים פרטיים בכל מקצוע, וחונכות ממכון ויצמן למקצועות מדעים. בנוסף לכך הילדים בכיתה מאוד עזרו. היו לי הרבה רגעים של משבר. במרכז הקליטה היו הרבה סוגים של אנשי מכל העולם , היו הרבה מאוד פעילויות חברתיות והיו שיעורים בעברית עם הרבה בדיחות וצחוקים. התחברנו לתושבים מסביב למרכז הקליטה באזור.
אחרי חצי שנה עברנו לבית משלנו, קיבלנו את הרהיטים שלנו מאירלנד. הייתי ביישנית והיה לי קשה להתגבר על כל השינויים. לבסוף התגברתי והצלחתי להגיע לבחינות בגרות ולעבור אותם לאחר 4-5 שנים בארץ.
שירתי בצה"ל בתפקיד משק"ית נפגעים של חיל התחזוקה בשנים 1981 - 1983
יש לי תואר ראשון בפיזיותרפיה ואני עובדת כאחראית מכון פיזיותרפיה בקופת חולים לאומית – רמת גן. נישאתי לדוד קטן בשנת 1978.
אבי דוד קטן : אבי נולד ב-6 ליולי 1958. בבגדד שבעיראק. בילדותי הייתי ילד שובב , למדתי בבית ספר יהודי רחוק מהבית היחיד בבגדד. בבגדד היינו שתי משפחות וכל שאר המשפחה הייתה בארץ. התגעגענו לאחותי לידיה שהייתה בישראל ורצינו לראות אותה אבל לא יכולנו. לא היו לנו הרבה תמונות שלה כי פחדנו שיחקרו אותנו לגביה. החוויה הקשה ביותר שלי בעיראק כאשר באו השלטונות לעצור את אבי לחקירה ללא שום סיבה, ואני ידעתי שהרבה יהודים מזומנים לחקירה ומוצאים להורג תחת עינויים. הייתי בן 12, אבי לא היה בבית והייתי צריך לנסוע לבד באוטובוס כדי לאתרו באחד מבתי הקפה שהיהודים היו נוהגים לפקוד מאחר שלא עבדו ולא היה להם מה לעשות. כל הדרך חשבתי שאני אמור לספר לאבא שלי שבאו לעצור אותו.
העלייה לארץ: בשנת 1968 כאשר הייתי בן 10 , אסרו על אבי לעבוד בעיראק בתור יהודי. איסור זה הלחיץ את משפחתי בכלכלתם, אבי ניסה לעזוב את עיראק. בשנת 1971 בהיותי בן 13 אחרי שאבי הצליח לשחד שר, הצלחנו לעזוב את עיראק ולעלות ארצה. בארץ ישראל עשו לי בר מצווה למרות שהייתי בן 14. היה לי קשה לנאום בעברית. למדתי בבית ספר אליאנס ברמת אביב. קפצתי כיתה בגלל שהרמת הלימודים בבית הספר היהודי בעיראק הייתה גבוהה לעומת מזו שהייתה בארץ, הלימודים בבית ספר זה הפריעו לחיי החברה שלי כי כולם היו יותר גדולים ממני. לעומת זאת הייתי פופולארי בין היהודים מעיראק. מהבית ספר שלחו אותי לאולפן ושם למדתי עברית. למדתי באוניברסיטה הנדסה , תעשייה וניהול מיד אחרי לימודים בבית הספר התיכון , מאחר והייתי קטן בגיל. לאחר שנה הצטרפתי לאגודה האקדמית. שירתי בצה"ל ומאחר וכבר הייתי מהנדס שירתתי בתחום זה בצבא. בסיום שירותי השתחררתי כראש מדור מהנדס תעשייה וניהול בחייל התחזוקה.
אחר כך הצטרפתי לחברת IBM , בחברה זאת עבדתי חמש שנים. והתנסתי במחשבים ומחירות. לאחר מכן עבדתי שנה כסמנכ"ל בחברת עמידר, לאחר שנה זו פתחתי עסק עצמאי בתחום הייעוץ במחשבים. לאחר מכן פתחתי חברות נוספות בתחומים שונים. כיום אני מנהל כמה חברות – ארין , דרכים ושילט מכבים.
למדתי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.
הכרתי את אישתי בוורלי בצבא. נישאתי לבוורלי וינר בשנת 1984.
אחותי טל קטן : אחותי נולדה ב-19 לאפריל 1989. היא נולדה בישראל , בית חולים מאיר – כפר סבא. היא רקדה בסדנא בכוכב יאיר. היא למדה בתיכון גלילי בכפר סבא , ולמדה שם במגמת אומנות. היא הייתה בצופים בכוכב יאיר , שבט צור. היא שירתה בצבא בתור מדריכת מורן. היא מתנדבת באקים , אגודה לאומית לקיום אנשים עם פיגור שכלי בישראל. ביוני היא נוסעת להתנדב בקנדה במחנה קיץ יהודי והיא תהיה שם מדריכת אומנות. אחותי היא האחות הגדולה במשפחה.
אחי איתמר קטן : אחי נולד ב-9 לאוקטובר 1992. הוא נולד בישראל , בבית חולים מאיר – כפר סבא. הוא בן 17 וחצי ולומד בכיתה י"ב בבית ספר מוסינזון בהוד השרון. הוא משחק כדורעף מכיתה ו' , מנגן על גיטרה , הוא בצופים מכיתה ד' וכיום גם מרכז צעיר בשבט צור , כוכב יאיר. אחי הוא הבן השני במשפחה – הבן האמצעי. שנה הבאה הוא הולך לעשות שנת שירות בערד.
העלייה לארץ: הורי בישרו לי ולאחי שאנחנו עולים לישראל. היה קשה לעבור. הייתי בת 13 והייתי צריכה להיפרד מכל החברים מבית הספר מהשכנים וכד' , ולא ידעתי עברית. עלינו על מטוס ללונדון , ומלונדון לישראל. בלילה הראשון ישנו אצל דודתי רות' (אחות של אמי). למחרת נסענו למרכז קליטה ברחובות וקיבלנו דירה קטנה עם שני חדרי שינה. למחרת הלכנו להירשם לבית ספר ולבקר שם. למחרת אותו יום אני ואחי הלכנו לבית הספר.
ההשתקמות בארץ: כשהייתי הולכת לבית הספר הייתי נכנסת לכיתה ויושבת בשיעור בלי להבין שום דבר מהנאמר בכיתה, כי לא ידעתי מילה בעברית. בלימודים בישראל קיבלתי עשרים ובאירלנד קיבלתי מאיות. קיבלתי שיעורים פרטיים בכל מקצוע, וחונכות ממכון ויצמן למקצועות מדעים. בנוסף לכך הילדים בכיתה מאוד עזרו. היו לי הרבה רגעים של משבר. במרכז הקליטה היו הרבה סוגים של אנשי מכל העולם , היו הרבה מאוד פעילויות חברתיות והיו שיעורים בעברית עם הרבה בדיחות וצחוקים. התחברנו לתושבים מסביב למרכז הקליטה באזור.
אחרי חצי שנה עברנו לבית משלנו, קיבלנו את הרהיטים שלנו מאירלנד. הייתי ביישנית והיה לי קשה להתגבר על כל השינויים. לבסוף התגברתי והצלחתי להגיע לבחינות בגרות ולעבור אותם לאחר 4-5 שנים בארץ.
שירתי בצה"ל בתפקיד משק"ית נפגעים של חיל התחזוקה בשנים 1981 - 1983
יש לי תואר ראשון בפיזיותרפיה ואני עובדת כאחראית מכון פיזיותרפיה בקופת חולים לאומית – רמת גן. נישאתי לדוד קטן בשנת 1978.
אבי דוד קטן : אבי נולד ב-6 ליולי 1958. בבגדד שבעיראק. בילדותי הייתי ילד שובב , למדתי בבית ספר יהודי רחוק מהבית היחיד בבגדד. בבגדד היינו שתי משפחות וכל שאר המשפחה הייתה בארץ. התגעגענו לאחותי לידיה שהייתה בישראל ורצינו לראות אותה אבל לא יכולנו. לא היו לנו הרבה תמונות שלה כי פחדנו שיחקרו אותנו לגביה. החוויה הקשה ביותר שלי בעיראק כאשר באו השלטונות לעצור את אבי לחקירה ללא שום סיבה, ואני ידעתי שהרבה יהודים מזומנים לחקירה ומוצאים להורג תחת עינויים. הייתי בן 12, אבי לא היה בבית והייתי צריך לנסוע לבד באוטובוס כדי לאתרו באחד מבתי הקפה שהיהודים היו נוהגים לפקוד מאחר שלא עבדו ולא היה להם מה לעשות. כל הדרך חשבתי שאני אמור לספר לאבא שלי שבאו לעצור אותו.
העלייה לארץ: בשנת 1968 כאשר הייתי בן 10 , אסרו על אבי לעבוד בעיראק בתור יהודי. איסור זה הלחיץ את משפחתי בכלכלתם, אבי ניסה לעזוב את עיראק. בשנת 1971 בהיותי בן 13 אחרי שאבי הצליח לשחד שר, הצלחנו לעזוב את עיראק ולעלות ארצה. בארץ ישראל עשו לי בר מצווה למרות שהייתי בן 14. היה לי קשה לנאום בעברית. למדתי בבית ספר אליאנס ברמת אביב. קפצתי כיתה בגלל שהרמת הלימודים בבית הספר היהודי בעיראק הייתה גבוהה לעומת מזו שהייתה בארץ, הלימודים בבית ספר זה הפריעו לחיי החברה שלי כי כולם היו יותר גדולים ממני. לעומת זאת הייתי פופולארי בין היהודים מעיראק. מהבית ספר שלחו אותי לאולפן ושם למדתי עברית. למדתי באוניברסיטה הנדסה , תעשייה וניהול מיד אחרי לימודים בבית הספר התיכון , מאחר והייתי קטן בגיל. לאחר שנה הצטרפתי לאגודה האקדמית. שירתי בצה"ל ומאחר וכבר הייתי מהנדס שירתתי בתחום זה בצבא. בסיום שירותי השתחררתי כראש מדור מהנדס תעשייה וניהול בחייל התחזוקה.
אחר כך הצטרפתי לחברת IBM , בחברה זאת עבדתי חמש שנים. והתנסתי במחשבים ומחירות. לאחר מכן עבדתי שנה כסמנכ"ל בחברת עמידר, לאחר שנה זו פתחתי עסק עצמאי בתחום הייעוץ במחשבים. לאחר מכן פתחתי חברות נוספות בתחומים שונים. כיום אני מנהל כמה חברות – ארין , דרכים ושילט מכבים.
למדתי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.
הכרתי את אישתי בוורלי בצבא. נישאתי לבוורלי וינר בשנת 1984.
אחותי טל קטן : אחותי נולדה ב-19 לאפריל 1989. היא נולדה בישראל , בית חולים מאיר – כפר סבא. היא רקדה בסדנא בכוכב יאיר. היא למדה בתיכון גלילי בכפר סבא , ולמדה שם במגמת אומנות. היא הייתה בצופים בכוכב יאיר , שבט צור. היא שירתה בצבא בתור מדריכת מורן. היא מתנדבת באקים , אגודה לאומית לקיום אנשים עם פיגור שכלי בישראל. ביוני היא נוסעת להתנדב בקנדה במחנה קיץ יהודי והיא תהיה שם מדריכת אומנות. אחותי היא האחות הגדולה במשפחה.
אחי איתמר קטן : אחי נולד ב-9 לאוקטובר 1992. הוא נולד בישראל , בבית חולים מאיר – כפר סבא. הוא בן 17 וחצי ולומד בכיתה י"ב בבית ספר מוסינזון בהוד השרון. הוא משחק כדורעף מכיתה ו' , מנגן על גיטרה , הוא בצופים מכיתה ד' וכיום גם מרכז צעיר בשבט צור , כוכב יאיר. אחי הוא הבן השני במשפחה – הבן האמצעי. שנה הבאה הוא הולך לעשות שנת שירות בערד.
דבלין - העיר בה סבי נולד
דבלין היא בירת אירלנד והעיר הגדולה ביותר במדינה. העיר שוכנת במרכז החוף המזרחי של אירלנד , בשפך נהר הליפי , במחוז דבלין. מקור השם דבלין במילים הגאליות "דב-לין" שפירושן "בריכה שחורה". כיום מכונה העיר באירית באלי אהה קלי" , קרי , "העיר ביבולו של נהר המשוכה" (השם מתייחס כנראה להתיישבות הקדומה על גדות הבריכה השחורה) , ובקיצור "אהה קלי".
ההתייחסות הקדומה ביותר לדבלין היא בכתביו של תלמי (בשנת 140 לספירה לערך) אשר התייחס אל העיר כ"אבלנה".
אוכלוסייתה של דבלין מונה כ-495,000 נפש (על פי מפקד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של אירלנד בשנת 2002) בגבולותיה הרשמיים של העיר , אך רבים נוספים גרים בערי לוויין ופרברים שלא נכללו במפקד זה. למחוז דבלין אוכלוסייה של מיליון ומאה אלף נפש (על פי אותו הסקר). על אף שאין הסכמה באשר לגבולותיה של "דבלין רבתי" ניתן לומר שהם כוללים את כל העיר , המחוז , וחלקים מהמחוזות הסמוכים ויקלאו , קילדייר ומית'.
ההתייחסות הקדומה ביותר לדבלין היא בכתביו של תלמי (בשנת 140 לספירה לערך) אשר התייחס אל העיר כ"אבלנה".
אוכלוסייתה של דבלין מונה כ-495,000 נפש (על פי מפקד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של אירלנד בשנת 2002) בגבולותיה הרשמיים של העיר , אך רבים נוספים גרים בערי לוויין ופרברים שלא נכללו במפקד זה. למחוז דבלין אוכלוסייה של מיליון ומאה אלף נפש (על פי אותו הסקר). על אף שאין הסכמה באשר לגבולותיה של "דבלין רבתי" ניתן לומר שהם כוללים את כל העיר , המחוז , וחלקים מהמחוזות הסמוכים ויקלאו , קילדייר ומית'.
פרטים עלי
- ליאור קטן
- נולדתי ב-25 למרץ 1997 בבית חולים מאיר - כפר סבא שבישראל. נולדתי להורי בוורלי (וינר) ודוד קטן. נולדתי בת שלישית במשפחה ; אחרי אחותי הגדולה טל בהפרש של 8 שנים , ואחרי אחי איתמר בהפרש של 4 וחצי שנים. אני לומדת בחטיבת אילן רמון בכיתה ז'5 עם המחנכת תחיה דרור. אני משחקת כדורעף בנבחרת ז' , אני רוקדת בלט קלאסי ומחול מודרני בבית ספר למחול - צעדים שבכפר סבא , אני לומדת פסנתר אצל דיויד מאיירס , וגפ כן בצופים בשבט צור כוכב יאיר חניכת גדוד מצוקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה