צילומים של ספר שבו מסופר על משפחתו של סבי

מסלול חיי סבא ססיל וינר

View מסלול חיוו של סבא ססיל וינר in a larger map

סבא ססיל וינר - פרק ראשון

גרתי בדרום אירלנד בעיר דבלין בירתה של אירלנד. ב- 28 למרץ 1933 להורי רחל (ווצ'מן) ז"ל ובנימין וינר ז"ל. נולדתי כילד שלישי למשפחתי , עם שתי אחיותיי הגדולות . כאשר אחותי הבכורה , רות הייתה בת 5 ואחותי רוזלנד (ז"ל) הייתה בת 3 (ז"ל) . לאחר 9 שנים נולדה אחותי הקטנה אסטל (ז"ל). משפחתי הייתה משפחה נורמלית ואוהבת , היה לנו בית גדול שבו היינו גרים , שיחקנו וגם כמו כל האחים רבנו.

כשהייתי צעיר הייתי משחק טניס במכבי . הגענו לגמר הליגה , אך הפסדנו , בו זכינו מקום שני בליגה . (כל אנשי מכבי היו יהודים) . בזמני באירלנד היו רק 5,000 יהודים מתוך אוכלסיה של 5,000,000.

בשנת 1939 התחילה מלחמת העולם השניה. עזבתי את בית ספרי בהיותי בן 16 והתחלתי לעבוד בשביל לפרנס את המשפחה . מפני שבאותה תקופה , מצבו הכספי של אבא שלי לא היה טוב , כי אומנם מלחמת העולם השניה לא כללה את אירלנד , אך העסקים של אבא שלי קרסו מפני שהעבודה שלו הייתה עבודת יבוא , ובשביל עבודה זאת צריך אותו , ולא היה אפשרי לקנות דלק. שבה היה קשה לאבי כי בשביל העסק שלו הוא היה צריך הרבה לנסוע במכונית וזה יצר לו בעיה כי מלחמה לא היה לו דלק והיה לו קשה לפרנס את המשפחה.

היו התארגנויות של משפחות יהודיות שמטרתם לגייס כסף לארץ ישראל , היה פעילויות ספורט בשביל הקהילה ותנועות נוער - צופים יהודיים. משחקי הילדות היו כמו של כל היהודים , אני אהבתי לשחק טניס התאבקות וכדורגל. בלימודים היחסים בין המורים לתלמידים היו מאוד נוקשים. המורים לא היו יהודיים. בדור שלי היה הרבה מאוד משמעת. קראנו למורים אדון וגברת והלכנו לבית הספר ארי לשיעורי דת שנקרא "חידר". הייתי מתפרנס מסחרית בדים.
היו ארגונים לגיוס כספים למען ישראל כמו קק"ל , ויצו , הדסה ועוד. ציפינו מארץ ישראל שתהיה זבת חלב ודבש כמו שתיארו , ושלא נרגיש מעט יהודים , כמו שהרגשנו באירלנד.